כלכלה מעגלית ככלי מדיניות

כלכלה מעגלית ככלי מדיניות: רקע

במסגרת התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית- אילו מבין ההמלצות (המצורפות מטה) יכולות לסייע לעידוד כלכלה מעגלית בישראל ככלי מדיניות?

עוז כץמנהל תעשיות, משרד הכלכלה
שלב הוספת התשובות הסתיים
רקע
נשמח לשמוע את התייחסותך להמלצות המוצעות שגובשו כנגזרת מסדנת העבודה שהתקיימה בתאריך ה- 17 באפריל.
בתשובתכם - אנא התייחסו למספר נקודות:
1. ההמלצות שלדעתכם הינן המהותיות ביותר.
2. ההמלצות שלשיטתכם הינן פחות ישימות/ רלוונטיות.
3. התייחסות לחידוד ההמלצות הנדונות.
סיכומי הסדנא להתייחסות:
סיכום סדנא בניה ותשתיות
מידע נוסף

כלכלה מעגלית היא תפיסה כלכלית הוליסטית בעיקרה הבוחנת את כל שרשרת הערך של מוצרים ומקדמת שימוש יעיל יותר במשאבים ובכך מייצרת במקביל ערך כלכלי וערך סביבתי. מטרתה הסופית של הגישה היא ניצול מוחלט של המשאבים וחומרי הגלם כך ששום פסולת לא תישלח להטמנה. למטרה זו ניתן להגיע בעזרת התייעלות שיטות הייצור וניצול טוב יותר של הפסולות שלנו מצד אחד ותכנון מעגלי מצד שני שיאפשר למוצרים חיים ארוכים בתוך הכלכלה וחזרה מושלמת לחומרי גלם בסוף חייהם. חלק מהותי מהכלכלה המעגלית מתייחסת גם לפיתוח מודלים עסקיים מעגליים שיאפשרו מימוש של התפיסות המעגליות לצד המשך הצמיחה כאשר הבולט מבניהם הוא מתן שירותים במקום מוצרים. ניתוחים כלכליים שנעשו באירופה מראים את הפוטנציאל הגדול של הגישה ביצירת רווח לחברות הממשות אותה הן מבחינת חיסכון בעלויות של חומרי גלם והן חיסכון למשק בגין צמצום העלויות החיצוניות הנובעות מזיהום ופליטת גזי חממה.

בהתאם לכך משרד הכלכלה והתעשיה בהובלת מינהל תעשיות מגבש בימים אלו את התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית ולשם קידום התוכנית קיימנו בחודש אפריל סדנת עבודה מקצועית בהשתתפות התעשייה ובעלי עניין נוספים בכדי למפות את החסמים וכלי הסיוע הנדרשים מהממשלה לעידוד כלכלה מעגלית בתעשייה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, מרכז הש"ל לקיימות ורשות החדשנות. בסדנא השתתפו מעל 100 אנשים והיא התמקדה בשלושה סקטורים תעשייתיים אשר להם פוטנצאיל השינוי המשמעותי ביותר הן בהיבטים הכלכליים והסביבתיים: סקטור הבניה והתשתיות, סקטור האריזה וסקטור הכימיה והפארמה.

מהסדנא עלו תובנות רבות המפורטות מטה כגון קידום פיילוטים להוכחת ההתכנות הכלכלית לשוק המקומי של פרויקטיים מעגליים, הצורך לייצר חיבור בין כלל הגורמים בשרשרת הערך של מוצר (ייצרני חומרי הגלם, היצרנים, המשווקים, הצרכנים והממחזרים) ופיתוח מודלים כלכליים חדשניים למפעלים כגון מעבר למכירת שירותים במקום מכירת מוצרים ועידוד רכש מעגלי ממשלתי.

אנו מבקשים את התייחסותכם למסקנות הסדנא כפי שהן מובאות כאן בכדי לשפר ולחדד את התובנות שעלו בסדנא.

לקריאה נוספת...